אילן יוחסין של המשפחה שלי

חפץ

כשסבתא רבא רבא שלי הייתה בתימן הייתה לה מטפחת מאוד יפה,
שקיבלה אותה מאמה לפני שנפטרה

והיא העבירה את המטפחת לסבתא רבא שלי, וסבתא רבא שלי העבירה אותה לסבתא שלי,

וסבתא שלי העבירה אותה לאמא שלי, ואני מקווה שהיא גם תעבור אליי.

פרק סיכום

-הבלוג שלי יצא יפה מאוד, מורכב, מושקע,
והוספתי המון תמונות שקשורות לכל פוסט.
-התהליך העבודה היה מאוד מעניין, הלכתי לסבתא וסבא לקחת מידע,
שאלתי את הדודים והדודות, ההורים עזרו לי בדברים שקרו בילדותי שאני לא זוכרת, והיה שיתוף פעולה.
-נהנתי בעבודה, בכך שכולם עזרו, תמכו, חיפשו, והשקיעו איתי בעבודה.
-העבודה בעצם אמורה לחבר אותנו עם המשפחה, לדעת דברים שלא ידענו בעבר, ולחדש לנו את הידע המשפחתי.
-מה שהתחדש במשפחה שלי, זה שסבא שלי היה במלחמת יום הכיפורים.
-בתחום המחשבים למדתי על MY HERITAGE שזאת תוכנה מאוד יפה ומגניבה, שאפשר ליצור בה דברים יפים של המשפחה.
-לא היה חסר לי כלום בעבודה.

פרק הרחבה על סבא

סבא אורי-
סבא אורי מצד אמא בן 58, מזל שור.
הוא נולד בארץ ישראל בשנת 1955
בתקופה הזו היה נורא קשה לגדול, היו תנאים קשים, הטכנולוגיה הייתה מיושנת נורא. לא היו מכונות כביסה, לא היו טלויזיות, לא מחשבים.
שני ההורים שלו עבדו מאוד קשה כדי לפרנס משפחה שלמה ומרובת ילדים.
לסבא שלי יש 4 אחים ו4 אחיות, וכולם ישנו בחדר אחד.

ב1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים בהיותו בן 18 וחצי בדיוק אחרי הטירונות.
אף אחד לא היה מוכן, הם הפתיעו אותם, וכולם מאוד נלחצו.
הפחד של כולם היה עצום מאוד.
המלחמה הייתה במשך 30 ימים.
שלא היה בבית, ולא היה שום קשר עם ההורים.
הוא היה בפהיד במצריים (סיני)
הם נלחמו במצרים עד שהייתה הפסקת אש.
היו המון חברים שנפצעו במלחמה, וחלקם גם מתו.
סבא שלי - אורי
היה נהג משאית באותה תקופה.
הטבח קיבל בונוס לצאת לבית בהפסקת אש.
אז הוא לקח אותו לשדה תעופה.
פתאום בחור יצא מתוך חול באמצע הכביש, ואמר לו לחזור אחורה.
סבא שלי לא הבין מה קורה, הוא שאל אותו למה?
הבחור ענה שאם ילך לשם יהיה שבוי, ושהם מחזיקים שם הרבה אנשים שבויים.
סבא העדיף להקשיב לבחור, והסתובב אחורה 30 קילומטר.
בסופו של דבר הם הגיעו בבטחה לבסיס, ולאחר סיום המלחמה סבא שלי חזר בריא ושלם הביתה.
כיום - אני וסבא שלי מחוברים מאוד, בגלל שהוא גר מאוד קרוב אליי אז אני הולכת אליו הרבה ואני רואה איתו סרטים ביחד, מספרת לו דברים, ושואלת שאלות.

קצת על משפחתי המצומצמת..

ראשית, יש את אחי הגדול - שגיא.
שגיא נולד ב14.5.2000 במשקל 2.800 בבית חולים בלינסון.
משמעות השם שגיא היא: רם,גבוה,נישא,נשגב.
שגיא שחקן כדורגל מוכשר מאוד.
השאיפה שלו לעתיד היא להיות שחקן כדורגל מפורסם בקבוצה טובה.
הוא מתאמן בליגה בכפר סבא ארבעה פעמים בשבוע + ביום שבת משחק כדורגל מול קבוצה אחרת.
שגיא הוא מאוד עקשן,רגיש במיוחד,טוב לב,נקי ומסודר.
אני ושגיא לפעמים רבים כמו כל זוג אחים שיש בכל בית.
אבל גם יודעים לשחק ביחד ולהנות אחד מהשני וכמובן הכל מאהבה..

















 שנית, יש את אחי הקטן - רואי.
רואי נולד ב15.5.2005 במשקל 3.500 בבית חולים בלינסון.
השם רואי מופיע בספר הזוהר.
רואי הוא עקשן, רגיש, אכפתי, וילד טוב.
הוא אוהב לשחק גם כדורגל מאוד.
הוא שר לנו מאז שהוא קטן במסיבות, קריוקי, או אפילו סתם בבית שבא לו לשיר !!
השאיפה שלו לעתיד היא להיות זמר מפורסם.
הוא ילד מאוד מצחיק, הוא שובב מאוד ותמיד מצליח להצחיק את כל המשפחה.
אני ורואי רבים בכל דקה אפשרית, אנחנו רבים לכמה דקות, מתכווחים, ואחרי 5-10 דקות צוחקים על מה שרבנו ושוכחים בכלל שזה קרה.

אמא שלי - דנה. 
ילדה בכורה נולדה ב21.11.1980 בבית חולים השרון בפתח תקווה.
מכיתה א' עד כיתה ח' למדה בבית ספר אשכול ואז למדה בבגין את כיתות ט' וי'.
את כיתות יא' ויב' המשיכה ללמוד בבית ספר בהוד השרון ששם למדה הנהלת חשבונות, חשבשבת ופקידות.
בגיל 19 היא למדה במכללה קורס "מנהלות לשכה" וגם הוציאה תעודה.
אף פעם לא עבדה, ורק דאגה לכל מה שאני צריכה כל הזמן.
אמא אוהבת מאוד לבשל ולאפות, מכינה אוכל טעים ועוגות טעימות, גם לשיר ולרקוד.
אני אוהבת ללכת עם אמא לקניון, לשופינג, ולכל מקום שבו אני מבלה איתה.
אני אוהבת לשחק עם אמא, ולשתף אותה בכל מה שמתרחש סביבי.






















אבא שלי - ינון.
נולד בבית חולים השרון בפתח תקווה, ב15.2.1975.
עובד בחנות טלפונים במרכז.
אוהב את כל סוגי הספורט, במיוחד כדורגל.
הוא אוהב מאוד לצפות במשחקי כדורגל, ולשחק כדורגל עם חברים.
אבא אוהב מאוד לצלם ולתעד כל טיול.
מסיבה, חופשה, חגים, וכל פעילות שהיא, אפילו סתם שמתחשק לו.
אני אוהבת מאוד ללכת עם אבא לים, או לפתח תקווה ולהסתובב, ולבלות איתו בכל הזדמנות.
אני הולכת לעבודה של אבא שלי בדר"כ פעמיים בשבוע ועוזרת לו בעבודה לפני החוג שלי.

קצת על עצמי..

אני - אורפז
נולדתי בבית חולים בלינסון 31.7.2001   י "א באב מזל אריה במשקל 2.900 .
כיום אני גרה בראש העין , בסנהדרין 48.
כשנולדתי הייתי חודש ללא שם, אמי אמרה :  "היו כל כך הרבה שמות לבחירה שפשוט החלטנו
 לפתוח ספר שמות ולבחור  ". 
נעצרנו בשם אורפז והחלטנו שזה השם שאנחנו רוצים שיקרא לילדה שלנו.
לפי מה שהוריי ומשפחתי אומרים.. הייתי ילדה נורא בכיינית בילדותי, התחלתי רק בגיל שנתיים וחצי לדבר, ובגיל 10 חודשים התחלתי ללכת.
אהבתי מאוד בגדים ונעלים, ותמיד אהבתי ורציתי להיראות כמו גדולה.

בילדותי הייתה לי תולעת (צעצוע) שהייתי נורא מחוברת אלייה, הייתי ישנה איתה, משחקת איתה , ומחבקת אותה.
המילים הראשונות שאמרתי הם : אבא, אמא.
בגלל שאני מתבגרת וגודלת אני משתנה, אז אני דומה פעם לאבא ופעם לאמא.



















המאכלים האהובים עליי הם:  פנקייקים, צ'יפס, וגלידה.



התחביבים שלי הם: ציור, שירה, בישול, ועוד.
אך התחביב שהכי בולט אצלי זהו הריקוד.
אני רוקדת כבר  4 שנים.
את 2 שנותיי הראשונות בריקוד התחלתי במתנ"ס שבז"י.
ועכשיו אני שנה שנייה במתנ"ס לב העיר.
בדומה משני החוגים שהייתי בהם, אני מופיעה עם קבוצתי לחוג בפורים, באילת, ביום העצמאות, ובמופע סוף שנה.
התחביב השני שהכי בולט אצלי זה התעמלות קרקע.
אומנם אני לא בחוג להתעמלות קרקע אך אני מאוד אוהבת את זה.

אני מתאמנת במרבית משעות היום שלי בסלון שלי.
אני מסיימת עם החובות שלי, יורדת לסלון, פותחת את ערוץ המוזיקה, ופשוט רוקדת ומתאמנת על תרגילים.
השאיפות שלי לעתיד הם :
להיות רקדנית מפורסמת.


















בשנה שעברה ב5.6 אני ואחי הגדול חגגנו ביחד בר מצווה ובת מצווה.
חגגנו באולם   "שיא אירועים  " כל חברינו הטובים והמשפחה שלנו באו והיה פשוט מדהים!
אני ואחי שרנו שיר פתיחה שהקלטנו ביחד.
באמצע האירוע אחי הקטן שר לשנינו שיר שהקליט גם הוא, ואני ואחי רקדנו ביחד סלואו.
הוריי עשו לי הפתעה, ובאמצע האירוע הזמינו אותי לראות מצגת שהכינו לי.
במצגת היו ברכות שהקדישו לי מפורסמים כמו: אייל גולן, משה פרץ, הפרויקט של רביבו, ליאור פרחי, עדי לאון, רוניוס, איזי, ועוד.
























המפורסמים האהובים עליי הם:
משה פרץ-
אני מעריצה שלו מכיתה ג' (5 שנים).
אני מאוד אוהבת את האישיות החמה והטובה שלו, והקול שלו שמרגש אותי בכל פעם מחדש ועושה לי צמרמורות.
הייתי בכמה הופעות שלו בשנים קודמות.













דמי לובאטו-
אני מעריצה אותה מכיתה ה' (3 שנים).
אני נורא אוהבת את האישיות שלה, מבחינתי היא בן אדם מאוד חזק ומודל לחיקוי.
היא עברה הרבה מיקרים קשים בחייה כשהייתה יותר צעירה, אך לימדה אותי שאף פעם לא להתייאש ותמיד להישאר חזקה.
המוטו שלה הוא: Stay Strong וזה מוטו שמלווה אותי תמיד כשאני עצובה או כשאני במשבר.



















ג'סטין ביבר-
את ג'סטין אני מעריצה מסוף כיתה ה' (שנה וחצי).
ג'סטין עבר ילדות לא קלה אך בכל זאת המשיך בדרכו ונישאר אופטימי.
הוא התחיל בגיל 13 להתגלות ע"י סקוטר בראון והפך לאחד האנשים הכי מפורסמים כיום.
ג'סטין לימד אותי להגשים את החלומות שלי ואף פעם לא להתייאש.
המוטו שלו הוא: Never Say Never וזה מוטו שמלווה אותי תמיד כשאני מיואשת וקשה לי לקום חזרה.

קצת ממה שחברותיי הטובות ביותר אומרות עליי:

גלי גמליאל-
אורפז ילדה מדהימה שעוזרת תמיד לכולם, חביבה על כולם, מצחיקה, ילדה חברותית, חכמה, ויפה.
 






















אביה משה -
אורפז ילדה דעתנית, חברותית, מדהימה, עם ביטחון עצמי, ואוהבת לעזור לכולם.




















אור כהן-
אורפז ילדה חברותית, מדהימה, נחמדה, תמיד פה בשביל כולם, עם ביטחון עצמי, חכמה, ומצחיקה.




הילה קינן -
אורפז ילדה מהממת, חברותית, אף פעם לא יורד לה החיוך מהפנים, חכמה, יפה, עוזרת לאחרים תמיד, והכי חשוב חברה טובה!















טל שוקר -
אורפז חברה נדיבה, חכמה, ילדה שעוזרת לזולת, תמיד תהיה שם בשבילך, תעזור כמה שאפשר, אכפתית, עם ביטחון עצמי, ויפה.

שיר פנחס -
אורפז ילדה חמודה, מדהימה, חברותית, עוזרת לכולם בכל מצב, ואיכפתית.














שירן צנעני -
אורפז ילדה חברותית, אהובה על כולם, עוזרת לזולת, ילדה אכפתית, מושלמת, יפה ,ויש לה ביטחון עצמי.




















טליה משה -
אורפז ילדה מדהימה,  מהממת, תמיד עוזרת לכולם, חכמה, חברותית, יש לה ביטחון עצמי, האייפון החבר הכי טוב שלה.